Facebook Twitter LinkedIn
 

ירושלים

תפיסת הביטחון הלאומי של ישראלEnglish

בנובמבר 9-13 2014 , ט"ז-כ' בחשוון תשע"ה
שפת ההוראה: עברית
מועד האחרון להגשת מועמדות: 10 באוגוסט, 2014
מלגה: $2,000 (תושבי ישראל); $3,000 (המגיעים מחוץ לישראל)

fall2014-israeli_natsec-thumb-200x200

רוב אזרחי ישראל מכירים את החוויה הצבאית באופן אישי. הם שירתו בצה”ל, ורבים מהם ממשיכים ומשרתים במילואים. ואף-על-פי-כן חסר בישראל שיח ציבורי ברמה גבוהה על רבות מסוגיות היסוד הנוגעות ליכולות הצבאיות של כוחות הביטחון. הסמינר, בהדרכת ראש המטה לביטחון-לאומי לשעבר, האלוף במיל’ יעקב עמידרור, יתמקד בשלוש סוגיות מרכזיות, שהיעדר הדיון הציבורי הרציני בהן מטריד במיוחד:

1. תפיסת הביטחון של צה”ל ויישומה במציאות.
2. בניין הכוח והקצאת המשאבים בצה”ל: היחס בין הכוח האווירי לכוחות היבשה.
3. הטרור, המסתמן כאיום העיקרי על ישראל בטווח הקצר וכגורם פוטנציאלי מרכזי ליציאה למבצעים צבאיים רחבי היקף בעתיד.

שאלות הביטחון נידונות בהרחבה בפורומים מגוונים בישראל, בוועידות, בכינוסים ובסימפוזיונים, אולם טבעם של דיונים אלה הוא שהניתוח הקפדני, הצבאי-מקצועי גרידא, נדחה בהם תכופות מפני הפוליטי. אנו ננסה, למשך חמישה ימים אינטנסיביים, להתמקד בסוגיות המפתח שמנינו ולהעמיק בהן. נעשה זאת בעיקר מתוך מפגש עם מומחים ואנשי מעשה שזה היה תחום עיסוקם.

שלוש הסוגיות מעמידות בפנינו אתגרים נכבדים.

לישראל אין תפיסת ביטחון כתובה ומוסכמת. לפני שנים אחדות הגיש צוות בראשות השר דאז דן מרידור מסמך עקרונות ומדיניות שנועד למלא חלל זה. אלא שהמסמך לא נידון ברצינות בשום פורום ממשלתי, ובכל מקרה לא ניתן לו תוקף מחייב. בסמינר נתוודע להיסטוריה של הניסיונות לנסח תפיסת ביטחון לאומית, החל בדוקטרינת הביטחון שכתב בן-גוריון סמוך להקמת המדינה. דוקטרינה זו עדיין משמשת  בסיס עיוני חשוב לדיון בתפיסת הביטחון של ישראל, אף שאין לה תוקף רשמי. בסמינר נפנה את המבט לאחור וגם קדימה, נברר את עקרונות היסוד שצריכים להימצא בגרעינה של כל דוקטרינת ביטחון ישראלית, ונדון בדרכים הנכונות לקידום גיבושה של משנה סדורה בתחום זה.

שאלת בניין הכוח של צה”ל וגיבוש אופיו נמצאה תמיד בלב החשיבה והתכנון בצה”ל. כיום עומדת ישראל בפני אילוצים תקציביים המחייבים אותה להגיע להכרעה קשה באשר לגודל צבאה. מציאות זו מחדדת את השאלה לאן להפנות יותר משאבים הכספיים: לבניין כוחות היבשה או לפיתוח חיל האוויר. להכרעה זו תהיינה השלכות מעשיות ארוכות טווח, והשפעה דרמטית על יכולתה של ישראל להתמודד עם משברים חדשים ועם מלחמות עתידיות. גם ההשלכות הכלכליות תהיינה רחבות היקף, שכן עיקר ההוצאות לצורכי הצבא בתקציב הביטחון נובעות מגודלו של צה”ל ומהרכבו הפנימי.

הטרור לגילוייו ימשיך ללוות את ישראל בשנים הבאות. הטרור עלול להיות המאיץ העיקרי שיאלץ את  ישראל לצאת למבצעים צבאיים גדולים דוגמת מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 ומבצע עמוד ענן ברצועת עזה בסתיו 2012. כדי לחדד את תפיסה הלוחמה בטרור, ולפתח את היכולות הנדרשות להמשך ההתמודדות איתו, עלינו לאפיין את איום הטרור בצורה ברורה, ללמוד את לקחי 2006 ולהבין את משמעויות השינוי שיצר מבצע ‘חומת מגן’ באביב 2002 ביכולותיה של ישראל.

תקוותנו היא שהדיונים בסמינר, והמשתתפים עצמם, יתרמו תרומה מרכזית להגדרת צורכי הביטחון האמתיים של ישראל בשנים הבאות.

הסמינר יתקיים בבית אביחי שבמרכז ירושלים (המלך ג’ורג’ 44). הפעילות תתקיים מיום ראשון ועד יום חמישי לאורך היום, ולעתים תידרש נוכחות המשתתפים גם בערבים.