Ivrit Facebook Twitter LinkedIn

ציונות: זהות והיסטוריה

תכניות הקיץ של קרן תקוה       2—13 באוגוסט, 2015

תיאור


רבים רגילים לספר את תולדות הציונות כסיפור הצלחה, כביכול הייתה זו תנועה שעשתה חיל מראשית דרכה. על פי התפיסה המקובלת הרעיון הציוני נמשך כקצה חוט מפקעת היהדות, מעין פתרון כמעט מובן מאליו לתהליכים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים האדירים שהתחוללו במאה ה-19 באירופה. זהו סיפור הגיוני, מתבקש ממש, עד שהצלחתו הופכת למובנת מאליה.
 
150x150-zionאלא שיש גם סיפור אחר של הציונות, הפוך בתכלית. סיפור טראגי. סיפור של מרידה, של מאבק, של הישרדות ושל כישלון שרדף כישלון. סיפורה של דילמה, כמעט חתרנות דתית, חברתית, לאומית, זהותית ופוליטית, של קבוצת מיעוט שולית בעם היהודי. זוהי פרשייה היסטורית שבמרכזה קבוצה קטנה, תקיפה ומרדנית, בעלת רעיונות שנתפסו כהבלים מסוכנים כמותם כבר ידעה היהדות בעבר. מיעוט זה, אם לא הוחרם, בוודאי זכה להתעלמות רבתי מרוב העם היהודי. זהו סיפור אודות שינוי ושאיפות שחייבות היו להיראות כבלתי-אפשריות – לא רק מול אתגרי השעה של אותו זמן, אלא גם בתוך העם היהודי פנימה.
 
היום אנו יודעים: הציונות צדקה, ולמרות הכל ונגד כל הסיכויים, הצליחה. אבל יחד עם הצדק וההצלחה, נולד נראטיב ציוני-יהודי חדש, נראטיב של מנצחים. בנראטיב הזה הדילמות מודחקות. המאבקים הפנימיים מוצנעים. צדקת הדרך ידועה מראש, והגשמת התהליך מצטיירת כטבעית ומתבקשת. היהדות מצטיירת באופן חד-צדדי, חד-מימדי, כתקופת הכנה לשיבה לארץ-ישראל.
ברצוננו לחזור למקורות ומטרתנו היא לבחון ולהבין את הציונות על רקע המציאות ההיסטורית של ייסודה, מבלי לייפות ומבלי לכחד.
 
jabotinskyברצוננו לשאול את כל השאלות הקשות: מדוע הייתה הציונות תנועה חילונית מעיקרה? מדוע הייתה זו תנועת שוליים בעם היהודי? מדוע התעלמה היהדות האורתודוקסית מארץ-ישראל במשך דורות? מדוע קמה הציונות דווקא באירופה – ובעיקר במזרחה, ודווקא בחצי השני של המאה ה-19? מדוע רוב העם היהודי והנהגתו הרבנית שללו מכל וכל את הציונות, הן מבחינה חברתית-פוליטית והן מבחינה דתית? האם היהדות והציונות הן שני פנים של תופעה היסטורית אחת, או שתי מתחרות הנאבקות על ליבו של העם היהודי?
 
אבל לא רק בסוגיות היסטוריות נעסוק. גם ההווה ינכח בחלל הדיון. נשאל על היהדות בישראל ובתפוצות. על-מנת להבין את הקיום היהודי בגלות, נעמיק בתפוצה העיקרית כיום: יהדות ארצות-הברית, ובאתגרים המיוחדים שהיא מתמודדת איתן. נבחן את המגמות הדמוגרפיות היהודיות בעולם. נדון באפשרויות העומדות בפני העם היהודי בדורנו. נדון בקשר שבין דת ומדינה בישראל. ננסה גם לפלס נתיבות לעתיד ולבחון את הכיוונים שבהם הציונות והיהדות עשויות להמשיך ולהתפתח בישראל.
 
את הסמינר יוביל ד”ר עשהאל אבלמן, ויעבירו בו סמינרים שבועיים פרופ’ רות וייס מאוניברסיטת הרווארד והרב ד”ר מאיר סולובייצ’יק, מאוניברסיטת ישיבה בניו יורק.
 
מועד אחרון להגשת מועמדות: 14 באפריל, 2015.